המדריך להבנת דוח Doing Business

כיצד דירוג גבוה של Doing Business יכול להשפיע על השקעת חוץ ישירה

1 סקירה כללית

האתגר

כמעט 2,000 מאמרים בעיתונות הבינלאומית מצאו קשר בין דירוג Doing Business גבוה לבין השקעת חוץ ישירה. המאמרים האלה נכתבו אחרי השקת דוח Doing Business של הבנק העולמי לשנת 2016. המאמרים מוצאים קווים מקבילים בין דירוג Doing Business גבוה לבין יצירת מקומות עבודה, כניסת טכנולוגיות חדשות ותהליכים שמתאפשרים בזכות השקעת חוץ ישירה. כתוצאה מכך, בעלי עסקים רבים נעזרים בנתוני Doing Business כדי לאתר מדינות שכדאי לעשות איתן עסקים.

המטרה

להבין אם דירוג Doing Business גבוה הוא מדד נכון שיכול להראות אם האקלים הכלכלי ידידותי לעסקים. המדריך הזה בוחן האם מדד Doing Business גבוה משקף אקלים שהוא באופן כללי מועדף להשקעה במדינה אחרת.

2 השקעת חוץ ישירה ודירוגי Doing Business

למרות שהמדדים בדוח Doing Business מתמקדים בחברות מקומיות בגודל קטן עד בינוני, קובעי מדיניות רבים מצאו קשר בין שיפור במדדים האלה לבין עלייה בהשקעת חוץ ישירה (FDI).

לפי הנתונים בדוח Doing Business של הבנק העולמי לשנת 2011, מדינות שהציון שלהן במדד הרגולציה קרוב לציון הגבוה ביותר, קיבלו שיעור גבוה יותר של השקעת חוץ ישירה מאשר מדינות עם ציון בטווחי הביניים.1 מדינות עם ציון בטווחי הביניים קיבלו יותר השקעת חוץ ישירה מאשר אלה עם ציונים נמוכים.

איך דוח Doing Business מודד כלכלות

מדדי Doing Business שבהם נעשה כאן שימוש נועדו למדוד יחד את אקלים ההשקעות, והם עצמם נמדדים לפי המרחק מהגבול (Distance to Frontier).

הגבול מודד עד כמה כלכלה רחוקה מהשיטה היעילה ביותר, או מהציון הגבוה ביותר שקיבלה כלכלה כלשהי מאז 2005, על כל אחד מהמדדים של Doing Business.

השקעת החוץ הישירה לכל אדם ב-2011, הייתה גבוהה יותר בכלכלות שנמצאות קרוב לגבול.

3 הגורמים המניעים החשובים ביותר של השקעת חוץ ישירה

מחקרים רבים נערכו כדי לבדוק מהם הגורמים החשובים ביותר שמניעים השקעת חוץ ישירה. לפי אחת מהגישות, הגורמים המניעים להשקעת חוץ ישירה הם:

  • חיפוש שווקים — בהתאם לגודל הכלכלה ולמיקום המדינה
  • התייעלות — בהתאם לאיכות ההון האנושי או התשתיות
  • חיפוש משאבים — בהתאם לזמינות של משאבי טבע או נכסים אסטרטגיים אחרים

שלושת הגורמים האלה נחקרו בצורה מקיפה.2 מלבד מחקר זה נערכו מחקרים נוספים המתוארים בהמשך.

מחקר מודל כוח המשיכה

מטרת מודל זה היא להסביר מה מביא להשקעת חוץ ישירה בין שתי מדינות ספציפיות. המחקר אישש את ההשערה כי הגורמים הבאים הם מניעים חשובים של השקעת חוץ ישירה:

  • גודל השוק
  • פוטנציאל הצמיחה
  • מרחק משווקים חשובים
  • המשאבים היחסיים הזמינים לשימוש
  • פתיחות למסחר

לדוגמה, ככל שהשוק גדול יותר, לכלכלות יש כר פורה יותר להגדיל את הייצור. מצב זה משפר את הסיכוי לייצר במחיר תחרותי.

מדינות במרכז אירופה ובמזרחה קיבלו בעשורים האחרונים כמות גדולה של השקעות חוץ ישירות, כי הן נתפסות כנקודות כניסה אל השוק האירופי הענק. בנוסף, לעובדים במדינות האלה יש באופן יחסי השכלה איכותית.

מסגרת ממסדית ורגולטורית

נמצא שהמסגרת הממסדית והרגולטורית של מדינה היא עוד גורם חשוב שקובע את מידת התמריץ להשקעת חוץ ישירה.

מאחד מהמחקרים עולה שעצמאות שיפוטית ושוק עבודה גמיש הם מאפיינים שמושכים באופן משמעותי השקעת חוץ ישירה, בהתאם לענף שבו היא מושקעת.3

חסמים בפני השקעת חוץ ישירה

שחיתות היא גורם שמרתיע באופן משמעותי השקעת חוץ ישירה. יש לה השפעה דומה לזו של מיסוי גבוה על חברות זרות.

מיסים עקיפים מקטינים את הנכונות בקרב משקיעים, מפני שהם גבוהים ממיסי ההכנסה הישירים שנגבים מחברות זרות במדינות רבות.

רגולציה עסקית ומספר ההליכים הקשורים להקמת עסק בבעלות זרה הם חסמים בפני השקעה.

4 ממצאי דוח Doing Business

לפי מחקר עדכני שנערך על-פני ארבע שנים תוך שימוש בנתוני Doing Business, דירוג Doing Business גבוה יותר קשור באופן מובהק להשקעת חוץ ישירה4 במדינה מסוימת, מפני שאקלים ההשקעות בה נתפס כאטרקטיבי.

מחקר אחר בנושא הראה שרגולציה עסקית כפי שנמדדה על-ידי Doing Business משפיעה על התוצאות של השקעת חוץ ישירה. לדוגמה, מדינות עם רגולציה אפקטיבית יותר בתהליך הקמת עסק, מפיקות תועלת רבה יותר מהשקעת חוץ ישירה שהן מקבלות.

מה מתגלה בעזרת נתוני Doing Business

דוח Doing Business ביצע ניתוח כלכלי של הקשרים בין מדדי Doing Business לבין ההיקף של השקעת חוץ ישירה. באופן כללי, הניתוח בוצע לפי המודל שבו נעשה שימוש במחקר משנת 2011.5 מחקר זה בחן את הקשר בין ביצועי המדינה במדדי Doing Business לבין סך השקעת החוץ הישירה שהתקבלה מכל שאר המדינות. הוא הביא בחשבון הבדלים מקרו-כלכליים וגם הבדלים בתנאי המשילות.

המחקר החדש השתמש בציוני "מרחק לגבול" ולא בדירוגי המדינות, מפני שלדעת החוקרים זה היה מדד מדויק יותר לבדיקת המרחק של רגולציה עסקית במדינה מסוימת מהשיטה היעילה ביותר.

הניתוח הביא בחשבון הבדלים בייצוא של משאבי טבע, ובחן מדגם גדול של 145 עד 160 מדינות שבהן מתקיימים תנאים שונים.6

המחקר הזה בדק אם יש קשר בין ציוני המרחק לגבול בשנה מסוימת לבין סך השקעת החוץ הישירה שהתקבלה בשנה שלאחר מכן.

ממצאי המחקר החדש

המחקר החדש הביא בחשבון הבדלים בהכנסה, אינפלציה, גודל אוכלוסיה, אמצעי משילות, פתיחות למסחר וייצוא של מוצרים עיקריים.

הממצאים הראו בבירור שיש קשר מובהק בין ציוני המרחק לגבול לבין הגדלה של השקעת חוץ ישירה.

ממצאים אחרים במחקר

נמצא קשר בין השקעה מקומית גדולה וגידול בתוצר הלאומי הגולמי7 לבין רפורמות שמשפרות את איכות הסביבה הרגולטורית.

5 רגולציה תקינה היא סימן לאקלים עסקי תקין

הנתונים של Doing Business מראים שיש קשר בעל מובהקות סטטיסטית משמעותית בין השקעת חוץ ישירה לבין רמת הרגולציה הכוללת שנמדדת על-ידי מדדי Doing Business. נתונים אלה משקפים יותר את אקלים ההשקעות הכללי, ולא רק את ההיבטים שחשובים לעסקים קטנים או בינוניים.

הממצא הזה גם משקף את התפישה הכללית שלפיה ממשלות המפעילות רגולציה איכותית בתחום אחד, כמו עסקים מקומיים, נוטות להפעיל רגולציה איכותית גם בתחומים אחרים, כמו השקעה זרה.8

הנחה הזו מקבלת אישוש גם מהשוואה של מדדי Doing Business עם מדידות אחרות.

לדוגמה, יש קורלציה משמעותית בין מדדי Doing Business לבין מדדים דומים מפרויקט Investing Across Borders, המתמקד ברגולציה של השקעת חוץ ישירה. הקורלציה בין התוצאות של מדידת המרחק לגבול בשתי קבוצות המדדים האלה היא 57%.

הקורלציה בין המורכבות והעלות של הקמת חברה מקומית כפי שנמדדו על-ידי Doing Business והמורכבות של הקמת חברת-בת מקומית של חברה זרה כפי שנמדדה על-ידי Investing Across Borders היא 81%.

במדינות שנמדדו ב-Investing Across Borders יש בממוצע צורך בשמונה הליכים ו-26 ימים כדי לפתוח עסק מקומי. לעומת זאת, באותן מדינות יש בממוצע צורך ב-10 הליכים וב-41 ימים כדי לפתוח חברה בבעלות זרה.

הקורלציה חושבה בין המרחק לגבול של הקמת עסק כפי שנמדד על-ידי Doing Business לבין המרחק לגבול של הקמת עסק זר כפי שנמדד על-ידי Investing Across Borders. אלה הנתונים שמוצגים בתמונה 1 למעלה.

מהו פרויקט Investing Across Borders?

פרויקט Investing Across Borders הושק על-ידי קבוצת הבנק העולמי ב-2010, ומציג מדדים של רגולציה על השקעת חוץ ישירה במדינות שונות. המדדים המוזכרים במדריך הזה מבוססים על נתונים שנאספו מ-87 מדינות ופורסמו ב-2010 בדוח Investing Across Borders, יחד עם חמש מדינות נוספות שעבורן נתונים נאספו, אבל לא נכללו בדוח המקורי.

לסיכום

השקעות חוץ ישירות הן גבוהות יותר במדינות עם ציון טוב יותר לפי מדדי Doing Business, גם כשמביאים בחשבון הבדלים בין מדינות בגורמים אחרים, שנחשבים כבעלי השפעה משמעותית על השקעות חוץ ישירות. גם סביבת רגולציה תקינה מעודדת השקעת חוץ.

6 מקורות

  1. את מדדי Doing Business אפשר לארגן בדרכים שונות, וכך למדוד את אקלים ההשקעות על סמך היבטים שונים.

  2. סקירה של מחקרים כאלה אפשר למצוא, למשל, ב-Blonigen and Piger (2011)‎ וב-Hornberger, Battat and Kusek (2011)‎.

  3. Walsh and Yu (2010)‎

  4. Jayasuriya (2011)‎

  5. Jayasuriya (2011)‎

  6. Jayasuriya (2011)‎ - מחקר זה מעריך את ההשפעה של דירוג Doing Business ב-84 מדינות. מדגם המדינות במחקר קטן, וצוין בו כי הדבר נובע משימוש בסט נתונים לא מאוזן.

  7. לדוגמה, Eifert (2009)‎ ו-Haidar (2012)‎.

  8. Geginat, Gonzalez and Saltane (2012)‎.